מהי תגובת המתח ומהו רפלקס הרגיעה?
בתקציר שלפנינו ננסה להבהיר את ההבדלים בין דריכות, "גורם מתח", מתח והקשר לביופידבק.
מערכת המתח הינה מערכת חיונית וחיובית בגופינו,כשתפקידה המרכזי הוא להגן עלינו כך שנוכל להציל את עצמינו. מערכת זו קרויה בשפה המקצועית בשם: "Fight or Flight" ("לחימה ישירה מול בריחה").
מערכת מתח זו מופעלת כאשר ההכרה שלנו מזהה מצב כלשהו אותו היא מגדירה כ "סכנה ". במצב זה מופעלת מערכת שלמה של הורמונים שמטרתם להכין את הגוף למגננה או לתקיפה.
תארו לכם למשל, את האדם הקדמון צועד לו בנחת כשהאלה על כתפיו. בעודו צועד, מופיע לפתע תוקף:
הופעתו יוצרת אות אזהרה, המערכת נכנסת לפעולה וכ- 1400 שינוים ביוכימיים קורים בגופינו ( כמו למשל עליתם של האדרנלין והנור אפינרין הידועים).
כדי שהגוף יבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר בתהליך הלחימה אמורים לקרות מספר תהליכים:
1. כמות דם רבה אמורה להגיע לשרירים.
2. הלב מגביר את פעימותיו.
3. הכבד מפריש יותר סוכרים המהוים מזון לשרירים.
4. הנשימה נעשית מהירה יותר ( קצב הנשימה הטבעי אצל מבוגרים נע בין 12-18 נשימות בדקה ).
5. המערכת מפחיתה את זרימת הדם לקיבה, למערכת העיכול הכליות ולמערכת השתן, ( אלה מערכות שיופעלו במיטבן בזמן מנוחה).
6. בלוטות הזיעה מפרישות יותר זיעה, כך שהאלה תיצמד ליד טוב יותר.
7. מופרשים חומרים המפחיתים את תחושת הכאב כדי שהכאב לא יפסיק את הלחימה. (כמו הסיפורים משדה הקרב, כשחיילים המשיכו להלחם על אף הפציעה כשהם אינם חשים דבר.)
עד כאן תיארנו כיצד האדם הקדמון מוכן לקרב.
מדוע דווקא בחרנו באדם הקדמון?
כדי להדגיש בזאת שמערכת המתח היא ריזונית וקדמונית משחר בריאתינו.
כל השינויים שהוזכרו לעיל נעשים המערכת האוטונומית המורכבת מ:
1. המערכת הסימפטטטית.
2. המערכת הפאראסימפטית.
מה הן שתי מערכות אלה?
1. המערכת הסימפטטית היא המערכת שמפעילה את מערכת המתח עם אותם 1400
שינויים ביוכימים.
2. המערכת הפאראסימפטית היא המערכת המרגיעה אותנו ומעבירה אותנו בהתאם לרצונינו למצב של "ניוטרל".
נחזור לאדם הקדמון. בגמר הקרב, כשגיבורינו ניצח ונישאר בחיים, מתאוששת המערכת שלו וחוזרת אט אט למצבה הנורמלי בעזרת המערכת הפאראסימפטית.
חשוב להדגיש שגם לחימה וגם בריחה הן פעולות פיזיות. לאחר פעולות פיזיות אלו המערכת הפאראסימפטטית מכניסה את הגוף לרגיעה.
כך למשל, פעילות פיזית מאומצת ולאחריה מקלחת טובה וחמה או אפילו ג'קוזי חם מהוים סדר פעילויות מומלץ לשמירה על איזון הגוף.
באופן עקרוני, אורח חייו של האדם הקדמון לא איפשר לו להיות במנוחה. הוא חייב היה להיות מוכן לתקיפה הבאה ולכן ניכנס באופן תדיר למצבים של "דריכות".
דריכות, אם כך, היא המצב בו אנו נימצאים כאשר אנו ממתינים ומתכוננים לגורם המתח.
גורם מתח, לכן, הוא אותו אירוע, שאדם מסוים באופן סובייקטיבי, מזהה כגורם העלול לאיים על שלימותו הפיזית או הנפשית. כתוצאה מזיהוי זה מופעלת מערכת המתח שלו כדי להתגונן.
אין ספק שישנם מצבים שבהם אנו חייבים להפעיל את הדריכות שלנו כדי לשרוד: כשאנו חוצים כביש, למשל, אנו נדרכים, נזהרים בודקים וחוצים. חריקת בלמים או ציפצוף רם מיד מפעילים כמובן את מערכת המתח שלנו.
כולנו עברנו לא פעם מצב בו מערכת המתח נכנסה לפעולה באופן בלתי צפוי.
אחת הדוגמאות למשל, היא נביחת כלב שלא חשנו אותה כאיום ואף על פי כן מערכת המתח הופעלה שלא ברצונינו. באותו רגע אנו שואפים נשימה חדה ועמוקה מתוך בהלה ( להזהר ממסטיקים) ומרגישים כאילו "הלב שלנו ירד לתחתונים".
מערכת ה"מתח" אצלנו היא אותה מערכת מתח כדוגמת מערכת המתח של האדם הקדמון, אלא שאצלינו היא פועלת לא רק כדי להציל לשמור על השלימות הפיזית שלנו אלא אף לשמור על השלימות הנפשית שלנו.
תארו לכם את אותה מזכירה שהבוס שלה יורד עליה, כועס עליה, מדבר אליה בצורה משפילה, מראה לכולם את הטעויות שלה וכו', כדי לשמור על השלימות הנפשית שלה היא חייבת להיות כל היום בדריכות מתמדת כדי להתגונן בבוא הזמן למתקפה.
אך לא רק היא קחו בואו ניקח רשימה שלימה של אנשי מקצוע שמקצועם מחייב אותם להיות בדריכות מתמדת. רופאים ואחיות בטיפול נמרץ וחדר מיון (לא סתם הם מכונים : המכורים לאדרנלין), שוטרים במקומות שמועדים לפורענות, אנשי צבא בגבול או בשטחים, סוהרים, אנשי אבטחה, גם אנחנו עם כל המצב הביטחוני שמסביבינו נמצאים בדריכות מתמדת, ומסכנים הפקידים במקומות ציבוריים שצריכים לסבול אותנו, הדרוכים, שכל דבר קטן מקפיץ את מערכת המתח שלנו.
דריכות מתמדת זאת גורמת למערכת שלנו נזקים והיא אט אט מכניסה אותנו לתשישות, שמתבטאת בהורדת סף הכניסה למתח זאת אומרת אם במצב של מערכת רגועה מעשה מסוים לא היה אמור להכניס את מערכת המתח שלנו לפעולה הרי כשהמערכת תשושה כל דבר יקפיץ אותנו ויהווה גורם מתח.
יום אחד הגיע למרפאתי גברת שטענה שהרפיה בשבילה זה לנסוע באופניים הלוך וחזור מאיזור השרון לתל אביב. היא הגיע לטיפול מפני שכבר לא יכלה לשלוט על התוצאות של תגובת המתח שלה. היא מאוד לא אהבה כשילדיה הניחו כוס על מכשיר הטלויזיה. עד אז נהגה רק..... לצעוק עליהם. יום קודם לכן היא לא שלטה על עצמה וסטרה לביתה. היא היתה מספיק חכמה כדי להבין שכאן היא הגזימה ולכן הגיע לטיפול כדי ללמוד לשלוט על מערכת הדריכות והמתח שלה ולדעת להפעיל את רפלכס הרגיעה.
דריכות מתמדת כזאת והתשישות המערכתית יגרמו עם השנים לנזקים פיזיים שמקורם בחוסר איזון של המערכת האוטונומית, למשל:
תסמונת המעי הרגיז, התקפי חרדה למיניהם, עצבנות ורוגז, קשיי הרדמות ושינה בלתי סדירה, פחדים למיניהם כגון פחד בחינות פחד ממקומות סגורים או פתוחים, יתר לחץ דם, חריקת שיניים (Bruxsism), כאבי ראש ומיגרנות, אסטמה, פיברומיאלגיה.
בעזרת הביופידבק אני דוגם מדדים פיזיולוגיים שיכולים להראות על אותה פעילות סימפטטית מוגברת אצל אותם אנשים וללמד אותם לאזן את המערכת, להשקיט אותה ולייצר את רפלכס הרגיעה.
בשום פנים ואופן אין החדרה של זרמים כלשהם אל המטופל.
האדם יושב מול המסך ויכול לראות את רמת המתח הפנימית שלו, רמת המתח השרירית שלו, עומק וקצב הנשימה, טמפרטורת האצבעות,קצב הלב ובמקרים מסוימים אף את גלי המח שלו.
